Tur/Orach Chaim/318

Wikisource, a biblioteca livre
Saltar para a navegação Saltar para a pesquisa
Orach Chaim por Yaakov ben Asher
318


Tur[editar]

Original[editar]

המבשל בשבת חייב.

ולענין המתבשל פליגי, רבי מאיר סבר אם נעשה בשוגג מותר אפילו בו ביום בין לו בין לאחרים, ואם נעשה במזיד אסור בו ביום אפילו לאחרים ולמוצאי שבת מותר אפילו לו, ורבי יהודה סבר בשוגג מותר למוצאי שבת אפילו לו ובו ביום אסור אפילו לאחרים, ובמזיד אסור לו עולמית ולאחרים מותר למוצאי שבת, ור' יוחנן הסנדלר סבר בשוגג אסור לו עולמית ולאחרים מותר למוצאי שבת, ובמזיד אסור לעולם בין לו ובין לאחרים.

ופסקו הגאונים כר"י דבמזיד אסור לו לעולם ולאחרים מותר למ"ש מיד וא"צ להמתין בכדי שיעשו ובשוגג אסור בו ביום גם לאחרים ולערב מותר גם לו. ור"י פסק כר"מ שבשוגג מותר אפילו לו בו ביום, ובמזיד אסור בו ביום אף לאחרים ולערב מותר גם לו.

ויראה שאין חילוק בכל מעשה שבת, אבל בעל התרומה כתב דוקא במבשל בשבת בשוגג מותר אפילו לו, דמעיקרא חזי לכוס, אבל השוחט או שאר מלאכות דמעיקרא לא חזי כלל, כגון שהדליק נר, אפילו בשוגג אסור לו באותו שבת.

השוחט לחולה בשבת, ל"ש חלה מאתמול ל"ש חלה היום, מותר לבריא לאוכלו חי ובלא מליחה, אבל המבשל לחולה אסור לבריא, שמא ירבה בשבילו.

כשם שאסור לבשל באור, כך אסור לבשל בתולדות האור, כגון ליתן ביצה בצד הקדרה בשביל שתצלה. ואפילו בתולדות חמה נמי אסור, כגון סודר שנתחמם בחמה אסור ליתן בו ביצה כדי שתצלה גזירה אטו אור. אבל בחמה עצמה, כגון ליתנה בחמה, או ליתן מים בחמה כדי שיחמו, מותר. ואסור להטמינה בחול ובאבק דרכים כדי שתצלה.

אפילו תבשיל שנתבשל כבר, יש בו משום בישול אם נצטנן כבר, אבל בעודו רותח לא. ואם לא נתבשל כל צרכו, ואפילו נתבשל כמאכל בן דרוסאי, שייך בו בישול אפילו בעודו רותח. וה"מ שיש בישול אחר בישול, בתבשיל שיש בו מרק, אבל דבר יבש שנתבשל כבר, מותר לשרותו בחמין בשבת, דתנן כל שבא בחמין מלפני השבת - פירוש שנתבשל כבר - שורין אותו בחמין, ומוקי לה בתרנגולת דר' אבא שנתבשלה כל צורכה והיתה יבשה, וכל שלא בא בחמין לפני השבת, אין שורין אותו בחמין בשבת דחשיב כמבשל, אבל מדיחין אותו בחמין, חוץ ממליח הישן וקולייס האספנין - פירוש דג קטן מליח שאין צריכין אלא בשול מעט - הדחתן הוא גמר בשולן.

וכתב ה"ר אליעזר ממיץ: אע"ג שאין בישול אחר בישול בדבר יבש, בדבר שנאפה או נצלה יש בו משום בישול אם בישלו אחר כך במשקים, ואסור ליתן פת אפילו לתוך כלי שני שהיד סולדת בו. ותימה למה אסרו בכלי שני, ואפשר דמדמי ליה למלח דקאמר בגמרא לחד לישנא שמבשל אפילו בכלי שני, ואינו נראה לאוסרו בכלי שני. וכתב הר"פ שבאפייה אחר אפייה וצלייה אחר צלייה, י"א שגם זה אסור לדברי ה"ר אליעזר ממיץ, והוא כתב שאפילו לדבריו אין אפייה אחר אפייה ולא צלייה אחר צלייה.

כלי שיש בו תבשיל קר, אסור ליתנו על גבי קדרה הטמונה כדי להתחמם, אם הקדרה חמה בענין שהעליון יכול להתבשל. ואם אינו יכול להתבשל, מותר אם אין בו דבר קרוש. אבל אם יש בו דבר חם, יכול ליתנו כדי שישמר חומו.

כלי ראשון מבשל אפילו לאחר שהעבירו מעל האש, הלכך אסור ליתן בו אפילו בשר שור, אף ע"פ שצריך בישול רב ואינו מתבשל, מ"מ לחלוחית שבו מתבשל. ומותר ליתן בו מלח שאינו ממהר להתבשל.

מיחם של נחשת שהעבירו מעל האש ואין בו מים, או שיש בו מים חמין, לא יתן בו מים צוננין מועטין מפני שהן מתחממין. אבל נותן בו מים רבים להפשירן, אפילו אם מפעפעין אותו ומחזיקין אותו שרי, כיון שאינו מכוין לכך. כוס שהריק בו מים חמין מכלי ראשון לשתייה, מותר לערב עמהם צוננים, בין שיתן חמים שבו לתוך הצוננין, או שיתן הצוננין לתוכו, אבל ספל שיש בו מים חמין לרחיצה, אפילו הוא כלי שני, אסור ליתן בו צוננין, דכיון שהם לרחיצה סתמא חמין הן הרבה ומתבשלין הצוננין שמערבים בהן, אבל לערות מהם לתוך צונן, מותר דתתאה גבר. וכן הדין בכלי ראשון והוא לשתייה, שמותר לערות ממנו לתוך צוננין ואסור לערות צוננין לתוכו. וה"מ מעט צוננין, אבל אם הן מרובים ואין יכולין להתבשל בהם אלא להפיג צינתן, מותר.

מותר ליתן קיתון של מים או של שמן כנגד האש להפיג צינתן, ובלבד שיתנם רחוק מן האש בענין שאינו יכול להתחמם באותו מקום עד שתהא היד סולדת בו, דהיינו כל שכריסו של תינוק נכוית בו, אבל אסור לקרבו אל האש למקום שיכול להתחמם שתהא היד סולדת בו, ואפילו להניח בו שעה קטנה שתפיג צינתו, אסור כיון שיכול להתבשל שם. וכן מותר ליתן הקיתון בכלי שני שיש בו מים חמין, אבל בכלי ראשון אסור ליתנו. ואסור ליתן אינפנאד"ה אפילו ברחוק מקום, מפני שהשומן שבה שנקרש חוזר ונימוח, והוי ליה נולד ואסור, ובספר המצוות התירו כיון שאינו עושה בידים, וא"א הרא"ש ז"ל אסר, וכן כתוב בספר התרומה.

מותר ליתן מים היפים במים צוננין הרעים כדי לצננן.

Tradução[editar]

Aquele que cozinha no shabat transgrediu a lei e é responsabilizado. E no que diz respeito ao que foi cozinhado, existe discussão. Rabi Meir sustenta que se foi feito acidentalmente, o alimento é permitido inclusive no próprio dia de shabat, tanto para ele que cozinhou, quanto para outros; e se foi feito de propósito, o alimento é proibido para ele durante o dia de shabat, inclusive para outros, e para depois de shabat, o alimento é permitido, inclusive para ele. E Rabi Yehuda sustenta que cozinhar acidentalmente é permitido depois de shabat inclusive para ele e durante o dia de shabat, o alimento é proibido inclusive para outros; e cozinhar propositalmente, o alimento jamais será permitido para ele e para outros é permitido após o término shabat. E Rabi Yochanan HaSendler sustenta que cozinhar acidentalmente, o alimento jamais será permitido para ele e para outros é permitido após o shabat, enquanto que cozinhar propositalmente, o alimento é proibido totalmente tanto para ele, quanto para outros. E decretaram os Gueonim como Rabi Yehuda que cozinhar propositalmente, o alimento é proibido totalmente para ele, mas para outros, é permitido imediatamente após o shabat. E não é necessário esperar o tempo que levaria para o alimento ser preparado; já em caso de ter cozinhado acidentalmente, o alimento está proibido durante o dia de shabat inclusive para outros, e à noite, ao fim do shabat, está permitido inclusive para ele. E o Rav Yitzchak decretou como o Rabi Meir, que sem querer, é permitido inclusive para ele durante o shabat e quando for proposital, é proibido durante o shabat inclusive para outros, e à noite é permitido inclusive para ele. E veja que não existe diferença para qualquer outro trabalho em shabat, mas o Ba'al HaTrumá escreveu que especificamente que aquele que cozinha em shabat sem querer, o alimento é permitido inclusive para ele porque inicialmente (antes da transgressão) "daria para mastigar" (era aproveitável), enquanto que um animal abatido ou outros trabalhos proibidos inicialmente (antes da transgressão) não são nada aproveitáveis como acendimento de velas, mesmo quando por acidente, o proveito é proibido para ele durante o shabat.

Beit Yossef[editar]

Aquele que cozinha no shabat transgrediu a lei e é responsabilizado. Fica óbvio pelo capítulo "Klal gadol" (74b) que cozinhar é apenas um exemplo dos trabalhos proibidos; E no que diz respeito ao que foi cozinhado [...] Rabi Meir sustenta que se foi feito acidentalmente, o alimento é permitido inclusive no próprio dia de shabat [...] E Rabi Yehuda sustenta que cozinhar acidentalmente é permitido depois de shabat [...] E Rabi Yochanan HaSendler sustenta que cozinhar acidentalmente, o alimento jamais será permitido para ele [...]. No primeiro capítulo de Chulin (16a) e no capítulo "HaNezikin" (Guitin 53b) e no capítulo "Êilu Neharot" (Ketubot 34a) e no capítulo "Merubê" (Baba Kama 71a) e trouxeram o Rif do capítulo "Kirá" (17a). E disseram no primeiro capítulo de Chulin (acima) que assim as leis eram ensinadas do rabino para seus alunos. Eram ensinadas de acordo com a opinião do Rabi Meir. E ali é explicado se seguia a opinião do Rabi Yehuda porque haviam muitos leigos.

Beit Chadash[editar]

Prishá[editar]

Drishá[editar]

Hagaot veHa'araot[editar]